על ביטול האדם

כותב המאמר: יואל ואינגר

"עלי להודות להם, או למוציא לאור שלהם, על ששלחו לי עותק חינם אין כסף. עם זה, אין לי אפילו מילה אחת טובה לומר בשבחם - והרי לכם מצב מביך למדיי." כך מספר לואיס בתחילת ספרו על 'הספר הירוק'. למרבה המזל, מצב מביך מעין זה נמנע ממני, משום שסיפרו של לואיס עצמו, 'ביטול אדם', הוא ספר מצוין.

קלייב סטייפלס לואיס נולד באירלנד ב-1898, והחל את לימודי ב-1916 באוניברסיטת אוקספורד. זמן קצר לאחר מכן הוא התנדב לצבא הבריטי ולחם במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, לואיס חזר לאוקספורד והשלים את לימודיו. לואיס נותר באוקספורד כמרצה לספרות ימי הביניים.

לואיס התפרסם בעיקר בזכות סדרת נרניה, סדרת פנטזיה שזכתה לפופולריות עצומה בעולם. כמו כן היה אחד מהסופרים הבולטים בתחום הספרות הדתית.

'ביטול האדם' נחשב לחיבורו ההגותי החשוב ביותר של לואיס, בניגוד לרוב ספריו האחרים, הוא אינו דתי בטיבו, אלא פילוסופי.

הספר מבוסס על שלוש הרצאות שלואיס נשא באוניברסיטת דורהאם ב-1943. מארגני האירוע ביקשו מלואיס להרצות אודות היחס בין דת למחשבה בת זמננו. אם זאת, ההרצאות של לואיס דנו הפעם במוסר.

הספר, מחולק אם כן לשלושה חלקים, על משקל שלושת ההרצאות שנשא לואיס. בחלק הראשון, 'אנשים ללא בית חזה', לואיס מנתח שני ספרי לימוד שיועדו לחטיבות העליונות של בתי הספר הבריטיים. בחלק השני, 'הדרך', מנסה לואיס לברר מהו טיבם של ערכים "מוחלטים". מהי ראשית המוסר והכללים האוניברסליים עליהם הוא נשען. בחלק השלישי, 'ביטול האדם', תוקף לואיס את הניהיליזם הטכנולוגי ומתריע בפני שלילת האנושיות של בני האדם בחפשם לכבוש את הטבע. מאז פרסום הספר הכריזו אלפי קוראים כי הוא שינה את השקפת עולמם וחייהם. ועלי לציין שבעוד שהספר פורסם ב-43, בעיניי הוא נראה רלבנטי היום כשם שהיה אז. דבריו של לואיס קולחים, מעוררים מחשבה ומציתים את הדמיון. הספר כתוב ביד אמונה, שמעלה חיוך לפרקים וגורמת לקורא לתהות על דברים אותם קיבל בעבר כמובנים. הספר הרחיב את אופקיי, ואני סבור שיש בו עניין לכל אדם משכיל וחושב.

מספר מילים על המהדורה העברית: המתרגם, להד לזר, עשה עבודה עילאית, והספר נקרא בעברית כמו נכתב בה. כמו כן, נוספה הקדמה מאירת עיינים של אסף שגיב, המביאה ביוגרפיה מקוצרת של לואיס, והסבר על הספר עצמו.